פרק ה 9  -32

הנושא: התגשמות ההבטחות שניתנו לשלמה בחלומו בגבעון

                                     חכמה                        עושר

חכמה שיפוטית " משפט שלמה" , חכמה ספרותית ותרבותי פסוקים 9 – 14 ,מלכי העמים באו לשמוע את חכמתו

מנחה מהעמים , הנציבים כלכלו את המלך וצבא פרשיו ברווחה

החכמה והעושר, משמשים הכנה לפעולת ההערכות לבניית בית המקדש בירושלים. כך נקשר במרחק טקסטואלי סיפור החלום בגבעון למפעל המרכזי של שלמה בניית בית המקדש בירושלים. בית המקדש הוא הנושא העיקרי בפרקים הבאים וגולת הכותרת של תיאור מלכות שלמה בספר מלכים.

על בית המקדש  ניתן לקרוא

תמונות של בית המקדש

פרק ח

חנוכת בית ה'

סופר ספר מלכים מקדיש לנושא של בניית בית המקדש חלק נכבד מן הספר, מפרק ה ועד סוף פרק ח. בכך הוא מביע את דעתו כי מפעל זה הוא מרכזי בחייו של שלמה ומלכותו.

לבית המקדש יש מקום מרכזי בהתפתחות האמונה הישראלית, ויש לו משמעות וזיכרון בתודעה ההיסטורית של עם ישראל לדורותיו.כמו כן הרפורמה הדתית שאנו עדים לה בספר מלכים, הדורשת ריכוז פולחן סביב  "המקום אשר יבחר", הוא המקדש בירושלים.

שלמה הקדיש רבות לבניית בית המקדש בהשגת חומרים מעולים ויקרים ובהקצאת משאבים וכוח עבודה.  

לחנוכת בית המקדש חלקים אחדים :

העלאת ארון הברית והצבתו במקום קבוע בתוך המקדש פס' 3  -13

סקירה היסטורית מפי המלך פס' 14  -21

דברי תפילה של שלמה לאלוהים פס ' 22  -53

דברי ברכה לעם מפי שלמה פס' 54  -61

הקרבת קורבנות וחגיגה בהשתתפות בני העם פס' 63  -66

הזמן- "ירח האיתנים"  חודש שביעי ,תשרי. מקור השם כנעני חג האסיף העם התפנה מעבודת החקלאות כדי לקיים חג במקדש.

מקום הארון – "דביר" קודש הקודשים. מעל הארון  ניצבו כרובים, בעלי כנפיים הדומים לבני אדם שמקצתם דומים לחיות ועופות. בתוך הארון לוחות הברית. מודגש שאין זולת הלוחות על מנת למנוע מחשבה שבתוכו יש צלם או דמות הפסולים על פי  האמונה.

פסוק 9 יוצר קושי תיאולוגי " מקום שבתך" .  לכן שמו שם/ קדושתו , כי אין בית שיכול להכיל את ה'. אם השמים והארץ לא יכולים להכילו על אחת כמה וכמה בית המקדש.

יחזקאל קויפמן כותב על  ייחודו של בית המקדש- זהו מקום בו מבקש האדם את מבוקשו מהאל, מקום בו מובטח לו שה' ישמע לתפילותיו וימלא את משאלותיו. בית המקדש אינו מקום שבו נותן האדם מתנות  לאלוהים, או משרת אותו כל אלה הם תפקידיו של המקדש באמונה האלילית.

1.בערך בית המקדש שקראת לעיל, סכם במילים שלך את בית המקדש על פי האמונה  הישראלית . (פרט זה יהיה רלוונטי ביותר לעניין העריכה של ספר מלכים ,תפיסת הגמול, ומגמתו של ספר מלכים).  

פרק ג

הנושא: כיצד מצליח שלמה לרכוש את לב העם?

שלמה הוכתר כמלך עוד בחיי אביו בהיותו נער קטן (מל"א  א ). בפרק ב הוא דואג בהדרכת אביו להסיר כל מכשול וסכנות העלולים לאיים עליו ולכן הוא הורג את יריביו. דוד מת ושלמה אמור לבסס את שלטונו ולפעול כמלך ולהוכיח שהוא ראוי למלוך תחת אביו.

1.      בפסוקים 1 -  4 מסופרים מספר פעולות ששלמה עושה עם עלייתו לשלטון. הפעלת תכנית למפעלי  בנייה כבית המקדש בית המלך ובניית חומה מסביב לירושלים. . כיצד כל אחת מהפעולות הללו הן שלב בביסוס שלטונו של שלמה?

2.      אחת הפעולות שמצוינת בפסוקים היא נישואיו לבת פרעה. קרא את המאמר העוסק ב-נישואים פוליטיים . תמצת את עיקרי הדברים , ורשום כיצד נישואים אלה עוזרים לשלמה לבסס את שלטונו?

בפסוקים 4 – 15 שלמה הולך לגבעון כדי להקריב קורבן ושם הוא זוכה להתגלות מיוחדת בחלום. שלמה אינו מבקש טובות הנאה כאלה ואחרות , אלא מבקש מהאל לתת לו חכמה , חכמה מוסרית חכמת השיפוט , יכולת ההבחנה בין טוב ורע . כאן שלמה מגלה ענוה וצניעות,המוכיח שהוא ראוי לתפקידו.

שלמה נהג בחוכמה בכך שבקשתו מאלוהים הדגישה את טובת העם ולא את טובתו האישית. האל נענה לשלמה ומעניק לו גם מה שהוא ביקש וגם כל מה שלא ביקש, גם עושר, כבוד ,ניצחון על אויבים וגם אריכות ימים.

המשאלה של שלמה לחכמה מתגשמת במשפט שתי הנשים הבאות אליו, בפסוקים 16  -28 . הסוגיה המשפטית שהוצגה בפניו היא סוגיה סבוכה משום שכל אחת הציגה גרסה מנוגדת לזו של חברתה. הייתה זו עדות יחדי מול עדות יחיד, ולא היו עדים נוספים היכולים לתמוך ולחזק את אחת הגרסאות.

3.      קרא  את משפט שלמה בפרק ג  פסוקים 16 -28, רשום מהו תוכן הסכסוך, המבחן שעורך שלמה, תגובות שתי הנשים, פסק הדין והתגובה לפתרון הסכסוך.

4.       קרא את המקור הבא משפט שלמה . ענה במילים שלך על שתי השאלות המופיעות במאמר.

פרק ד פסוק 1 " ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל " העם מקבל אותו ללא עוררין, כבר בתחילת מלכותו. משפט הנשים הוכיח את כשירותו לתפקיד המלך, השופט את העם, ומנהל את עניני הממלכה בחכמה.  

פרק ב'

 הסיכום הבא לקוח מתוך עולם התנ"ך ספר מלכים א

פרק ב מורכב משתי חטיבות עיקריות:

        צוואתו של דוד                                      תיאור סילוק מתנגדיו של שלמה                          

        פסוקים 2 – 9                                                    פסוקים 13  -46

פסוק 12 " ושלמה ישב על כיסא דוד אביו ותיכון מלכותו מאד" הוא מן הנוסחה החותמת את מלכות דוד, ומשמש מעין פתיחה של היחידה השנייה.

כל אחת משתי החטיבות העיקריות כוללת ארבעה מרכיבי משנה. בצוואת דוד הובאו ארבע ההוראות הבאות:  לשמור על משמרת ה' וללכת בדרכיו, להשיב ליואב כגמולו, לעשות חסד עם בני ברזלי, ולנקום בשמעי בן גרא.

בדומה לכך הובאו בחטיבה העיקרית האחרת ארבע פעולות שנקט שלמה לאחר מות דוד אביו. הוצאתו להורג של אדניה, גירוש אביתר, הוצאתם להורג של יואב ושל שמעי .מבין ההוראות של דוד לא נמסר בפרק ב אלא על מילוין של שתיים בלבד. עשיית החסד לבני ברזלי אינה מצוינת כלל וההליכה בדרך ה' נזכרת רק בפרק ג' . לעומת זאת הפעולות נגד אביתר ואדניה לא זו בלבד שלא נזכרו בצוואת דוד אלא אפשר לראותן כסותרות את רצונו.

הפרק מנסה להציג את שלמה כשליט עצמאי, שהצליח מחד גיסא להתגבר במהירות ובחוכמה על כל מתנגדיו ומאידך גיסא לא להתרשל במילוי צוואת אביו. (מתוך עולם התנ"ך ספר מלכים א )

פרק ב פותח בעריכה דויטרונומיסטית זוהי עריכה על פי העקרונות של ספר דברים. את לשון העריכה הזו ניתן לזהות על פי  ביטויים מאפיינים, וניתן להבחין בה  לאורך כל ספר מלכים.

1. קרא בהפניה, וכתוב את עיקרי הדברים בהגדרה.  נרחיב עוד על העריכה  בכיתה.

למשל ביטוי שגור המתאים לסגנונו של ספר דברים הוא " לשמור חוקותיו מצוותיו ומשפטיו " .

2. קרא במקור הבא ספר מלכים ותמצת את הדברים העיקריים המופיעים בו. הם ישמשו לנו בסיס להבנת העריכה והכתיבה של ספר מלכים, מהי היסטוריוגרפיה מקראית,  הקשר לספר דברי הימים , מגמה דתית ועוד- נושאים שנעסוק בהם בכיתה. 

מלכים א  פרק א

המאבק על כס המלוכה והמלכת שלמה

הנושא:  כיצד הפך שלמה להיות מלך בעוד אביו חי? בעיית הלגיטימציה במלכות שלמה

פסוקים 1-4 מהווים אכספוזיציה

מתוך ויקי מילון : ספרות פתיחה, רקע מקדים הנמסר לקורא על הסיפור. האקספוזיציה כוללת תיאורי זמן, מקום, דמויות, הקונפליקט בסיפור ולפעמים גם רמז לפתרון הקונפליקט.

• מה הם הפרטים המופיעים באקספוזיציה וכיצד הם קשורים לנושא המרכזי של הפרק?

מועמדי הירושה-  במזרח הקדום המנהג הרווח היה שהבן הבכור יורש את השלטון אך לא תמיד היה זה כך. נעשה סקירה ליורשים הפוטנציאלים של דוד , בניו. על יתר  צאצאיו ניתן לקרוא בשמ"ב ג' .

אמנון הבכור –  (לאחינועם היזרעאלית )מה קרה לו ? נרצח שמ"ב י"ג ,על יד אבשלום בעניין אחותו תמר.

כילאב – (לאחינועם היזרעאלית ) לא שומעים עליו דבר

אבשלום –  (בן מעכה בת תלמי מלך גשור) מרד באביו ונהרג אף הוא שמ"ב ט"ו

אדניה – (הבן של חגית) שומעים עליו בפרק הזה מפסוק 5 ואילך

שלמה – (בן בת שבע ) נער בזמן התרחשות סיפור זה

המאבק בין תומכי אדניה לבין תומכי שלמה על ירושת כס המלכות מופיע בפסוקים 5  -31

     
 2 .אילו פעולות עושה אדניה ומהי מטרתן?

לפניך שתי השוואות שמטרת ההשוואה היא לנקיטת עמדה.

      3.הפרטים המסופרים על אדניה מזכירים לנו את סיפור  אבשלום (מל"א א 5 – 6 , שמואל ב ט"ו 1 ו י"ד 25 ). כמו כן השוואת מעשי אדניה לחוק המלך (מלים א א' 5, ודברים י"ז 19).

ציין פרטים דומים בין הסיפורים השונים וכתוב מהי המסקנה המבקשת מהאנאלוגיה הזו שעורך המספר המקראי?

ההולכים אחר אדניה ורוצים בהמלכתו - יואב בן צרויה שר הצבא - אביתר הכהן - אחיו בני המלך ובני יהודה

נאמני דוד -בניהו בן יהוידע מפקד צבא השכירים, המורכב מפלשתים ואנשי כריתים -צדוק הכהן -נתן הנביא

        הפעולות של אדניה יצרו שני מחנות:

ארבע פעמים מסופר בפרק על מרד אדניה  :

           א.         המספר האובייקטיבי פסוקים 7  - 10

           ב.         נתן מספר לבת שבע פסוקים 11 – 14

            ג.         בת שבע לפני דוד פסוקים 15  -21

           ד.         נתן לדוד פסוקים 22  -27

4. ערוך השוואה בין ארבע הגרסאות (הדומה והשונה ) . התייחס בהשוואה למוטיבים חוזרים, משחק מילים,  אופי הדמויות ומגמתן, ואופיין של הדמויות הדוברות. מהי המסקנה העולה מהצגת ארבע הגרסאות הללו ?

מטרתו של נתן לסכל את ניסיון השגת השלטון על ידי אדניה, ולהביא למשיחת שלמה כמלך היורש. החשש שמא יהיו מאבקים מרים לאחר מות דוד לכן הרצון הוא לקבוע יורש טרם מותו של דוד.כיצד נקבע מי יהיה היורש? דבר השבועה לבת שבע, פרט הכרחי לפתרון התעלומה. שתי אופציות:

א.השבועה לא מופיעה במקרא, אולי הייתה ידועה ולכן אדניה ניסה במהירות לזכות במלוכה כל עוד שלמה צעיר ולא יכול להיאבק על המלוכה.

ב. לא הייתה שבועה ולכן לא נזכרת במקרא. זהו תכסיס של נתן למנות את שלמה ולבלבל את דוד הזקן.

נראה שהפתרון הוא לקבל את הטענה שהייתה כביכול שבועה בין השניים.

• הפרשן רד"ק לפסוק י"ג "נשבעת לאמתך – ולמה נשבע לה כי כשמת הילד אמרה בת שבע הילד מת מפני העוון אפי' יהיה לי ממך בן ....ולא רצתה להיזקק לו עד שנשבע לה כי הבן שיהיה לו ממנה ראשונה ימליך אחריו..." . הפרשן מנסה לפתור את הקושי בטענה שאכן נשבע דוד לבת שבע בסתר בעקבות פרשת אוריה החיתי.
• בחירת שלמה דווקא , יש מוטיב שכבר מצאנו בספר שמואל בן הזקונים נבחר למלך כמו דוד עצמו. כך שבחירתו של שלמה אינה חריגה ומשקפת תקדימים במשפחתו של דוד עצמו.
• האופציה שהייתה כביכול שבועה מתקבלת יותר על הדעת על יד המספר כי גם הוא נותן לגיטימציה לבחירתו של שלמה למלוכה. כל התיאורים שלו מצדדים בבחירה הזו של שלמה ולא של אדניה

תוכניתם של נתן  ובת שבע  מצליחה. דוד שומע על מעשיי אדניה והוא מצווה להמליך את שלמה מיד. טקס המלכת שלמה מתואר  בפסוקים 42- 48 .גם כאן בהמלכת שלמה מופיע מוטיב החזרה, כפי שראינו בגרסאות השונות בדברי הדמויות לפני דוד. ההמלכה מופיעה בדברי שלוש דמויות.

א.      דוד הפוקד לבצע את ההמלכה

ב.      המלכת שלמה בידי נתן בניהו וצדוק

ג.       דיווח על ההמלכה מפי שליח המספר למחנה אדניה

משלוש הגרסאות ניתן לעמוד על הפעולות השונות: הכרזת דוד על היורש הרכבת שלמה על פרדת המלך , הובלת שלמה למקום מקודש מעיין הגחון, משיחה בשמן הקודש, תקיעה בשופר, ההכרזה "יחי המלך" ,התהלוכה אל הארמון, הישיבה על כס המלכות.

כיצד מגיב מחנה אדניה?

פסוק 49 ממצה את התחושה של מחנה אדניה  שאין סיכוי " וילכו איש לדרכו" .הגורל שהיה צפוי לבת שבע ולשלמה אם אדניה היה מולך, צפוי כעת לאדניה לכן הוא נאחז בקרנות המזבח .

קרנות המזבח- אדם שנשקפה לו סכנת מוות בגלל עונש משפטי או בגלל נקמת דם, היה יכול להציל את עצמו ממות ולזכות בחסינות כשנמלט למקדש ואחז בקרנות המזבח.

קרנות המזבח לא הוֹשיעו את יואב, שר צבאו של דוד: יואב השתתף בתכנית להמליך את אדוֹנְיָה בן שלֹמה. דוד החליט להמליך את שלמה. בהוראת דוד פגע שלמה במורדים: הוא הרג את אדוניה וגירש את אביתר הכהן לענתות.

כאשר נודע ליואב ששלמה הומלך - הוא חשש לחייו וברח לאוהל ה', שם נאחז בקרנות המזבח (מלכים א', ב' 28). שלמה לא התחשב בכך וציווה להוציא אותו להורג, כדין מי שחייב מיתה (הנימוק שהביא לכך שלמה היה שיואב רצח את שרי הצבא אבנר בן נר ועמשא בן יתר. שותפותו במרד - כשניסה להמליך את אדוניה - לא נזכרה, אך הייתה העילה האמיתית להריגתו.

"נאחז בקרנות המזבח" זהו ביטוי שמשתמשים בו עד היום כמשל לאותו אדם, המסרב לקבל עונש או את הדין לכן הוא  מנסה להינצל ולנקות את עצמו מחטא באחיזה בקרנות המזבח.  

תקציר הפרקים בשמואל ב

פרקים ב, ג, ד

תחילת מלכותו של דוד לא הייתה פשוטה והוא היה צריך לבסס את מלוכתו. אחרי מות שאול בקרב על הגלבוע דוד הולך לחברון ואנשי יהודה מוחים אותו למלך עליהם. מכאן ואילך מתרחשים דברים בממלכה ובחיי דוד שיש להם השפעה על התפתחות ההמלכה. אבנר בן נר היה שר צבאו של שאול , הוא ממליך את איש בושת בנו של שאול למלך עי לישראל. (פרק ב ) .כבר בראשית מלכותו של איש בשת נוצרים חיכוכים בינו לבין ממלכת דוד. עשאהל אחד מגיבוריו של דוד ואחיו של יואב שר הצבא של דוד, רודף אחרי אבנר. אבנר מנסה לשכנע אותו לחדול מן המרדף, ומשלא נענה הוא הורג אותו.

ביו בית שאול ובית דוד מתנהלת מלחמה ארוכה, בינתיים אבנר מחזק את מעמדו בבית שאול אך הוא מסתכסך עם איש בשת.

אבנר מציע לכרות ברית בין ממלכת הצפון לממלכת דוד. הוא חשב לשמש שר הצבא אצל דוד או כמשנה למלך. מדרכו מדוד הורג יואב בן צרויה את אבנר כנקמה. דוד מתאבל על אבנר.איש בשת בנו של שאול נרצח בידי שבטו שבא בנימין שיתכן רצו במלכותו של דוד. כך מגיעה מלכות בית שאול לסיומה.

פרק ה

מספר על ראשית מלכותו של דוד על כל ישראל, ועל התבססותו כמלך ישראל. הפרק פותח בברית בין דוד לבין כל זקני העם שבאו אליו להציע לו את המלוכה עליהם. כשזקני ישראל פונים לדוד הם נתונים תחת כיבוש פלשתי והם זקוקים לאיש מוכשר שיעזור להם במאבק הזה. זהו ספור פתיח לסיפור מלכות דוד, מה שנהוג לכנות הממלכה המאוחדת. הוא מתאר את הצעדים הראשונים שעושה דוד מרגע היותו מלך על כל ישראל, בחברון שבנחלת יהודה.

שלבים בהתבססותו של דוד כמלך על ישראל  -

• משיחת דוד למלך על כל ישראל בחברון.
• כיבוש ירושלים והפיכתה לעיר דוד ולבירת הממלכה כולה.
• כיבוש ירושלים והפיכתה לעיר דוד ולבירת הממלכה כולה
• עבודות בניה נרחבות בירושלים ובכללן בניית ביתו של המלך דוד
• הרחבת משפחת המלוכה
• המלחמות בפלשתים בעמק רפאים

פרק ו

 העלאת ארון ה' לירושלים. לפי המסופר במקרא נבנה הארון בהוראת ה' עוד בהיות עם ישראל במדבר ודרכו לארץ. הארון היה הולך בראש העם במסעותיו ואף נזכר בסיפורים על כיבוש הארץ מימי יהושע. בתחילת האירועים בספר שמואל ארון ה' היה בהיכל ה' בשילה. להעברת הארון לירושלים הייתה חשיבות גדולה כי הארון היה מקודש בעיני כל שבטי ישראל וחשב לסמל מרכזי המאחד סביבו את כל העם. באמצעות העלאת ארון הברית מנסה דוד להפוך את בירתו גם למרכז הדתי של העם כולו. כך הפכה ירושלים לעיר הקודש לדורות.

פרק ז

נבואת נתן .הנבואה הזו היא הבסיס האידיאולוגי לקיומו, להמשכיותו ולנצחיותו של בית דוד. בית דוד קשור עם ה' בקשרי ברית. אחד מביטויה של ברית זו היא בית המקדש שיבנה בירושלים על ידי בית דוד. על כך מתבססת האמונה כי בעתיד יחזור וימשול מלך מבית דוד. אמונה זו המשיכה והתפתחה גם אחרי החורבן.

מספר מילים מנחות בנבואה הזו- 

"בית" – קשורה לבית דוד וארמונו, לבית המקדש בהקשר שני, ובשושלת דוד בהקשר שלישי.

"עד עולם" -מביע נצחיות

השורש - "כ.ו.נ" ביסוס וקיום חזק של מלכותו של המלך ושל הממלכה.

הרעיונות הללו מופיעים כחוט השני בהיסטוריוגרפיה היהודאית, בדברי הנביאים שפעלו בממלכת יהודה ובמזמורי תהילים. למשל במזמור פ"ט ניתן לראות ביטויים ורעיונות הלקוחים מתוך חזון נתן.

פרק י"א - דוד ובת שבע  , פרק י"ב -כבשת הרש

עד לפרק זה ציינו את עלייתו של בית דוד, מפרק זה מתחילה הידרדרות מבחינה מוסרית. חטאו של דוד אינו עובר בשתיקה מצד נתן הנביא. תגובתו בפרק י"ב מהווה דוגמא של השקפת העולם הנבואית ולראיית הנביאים את עצמם כשומרים על מערכת המוסר והיושר. הסיפור של דוד ובת שבע וגם סיפור כבשת הרש עוסקים בכוחו של המלך ובגבולות הכוח שלו. המלך כפוך לחוק האלוהי ואין הוא מעל החוק. הוא אינו יכול לעשות ככל העולה על דעתו.

דוד הוא החוטא הראשי והכתוב מדגיש כי חטא בזדון. הכתוב משתמש בפועלי עשייה כשהוא מתאר את מעשי דוד. דוד המשיך לחטוא בכך שגרם להריגת אוריה אחרי שלא הצליח לשלחו לביתו כדי שיחשבו כי הרתה לבעלה.

פרק י"ב מתאר את עונשו של דוד. נתן הנביא מציג את ביקורתו כלפי התנהגותו של דוד על דרך משל, משל  כבשת הרש. העונש הוא "מידה כנגד מידה" . דוד הכה את אוריה בחרב ולכן לא תסור חרב מביתו לעולם. את אשתו של אוריה דוד חמד ולקח לכן את נשותיו הנבואה אומרת  ייתן לרעיו. עשיית הדברים בסתר על ידי דוד הנבואה אומרת " ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש" (י"ב 12 ).

דוד ממהר להודות בחטאו ואינו מנסה להתחמק או להצטדק. כאן ניתן לעמוד על הערכה לדמותו של דוד הלוקח אחריות ומוכן לשאת בעונש.

מותו של הילד שילדה בת שבע מוצג כעונש. הילד הוא פרי ניאוף, אמו הרתה אותו בשעה שהייתה נשואה לאחר ועל כן נחרץ דינו למוות. דוד רואה את מותו של הילד כעונש לעצמו, הוא צם ומתפלל לה' על מנת לבטל את רוע הגזרה אך ללא הצלחה.

בסיום יש נסיון לפתוח דף חדש ופתח לעתיד. בת שבע מכונה אשתו של דוד הילד שנולד הפעם נקרא שלמה ושמו הנוסף ידידיה. זהו פתח לקורותיו של שלמה בעתיד ,ללא ביטול הנבואה הקודמת שלא תסור חרב מביתו ומשפחתו של דוד.

פרק י"ג – אונס תמר ורצח אמנון

מפרק י"ג ועד מלכים א'  פרק ב' ,אפשר לראות כמלחמה בין יורשי דוד על כיבוש כיסאו. הסיפור המרכזי הוא במאבקי הירושה הוא מרד אבשלום, המרד שסיכן את דוד וכמעט סילק אותו מכיסאו.

סיפור אמנון ותמר מספר בפרטי פרטים מה קרה בין אמנון ובנו בכורו של דוד מאחינועם היזרעאלית  לבין תמר (אחות אבשלום) ואבשלום בנם שם ובתם של דוד ומעכה בת תלמי מלך גשור. 

אבשלום הורג את אמנון בכור בניו של דוד המיועד הטבעי לירושת כיסאו של דוד, לאחר אונס אחותו.

פרק י"ד – ההכנות למרד ולכיבוש הכיסא

מסופר בפרק הזה על תכניתו של יואב להחזיר את אבשלום הבורח לאחר שרצח את אמנון אחיו כנקמה על פגיעתו בתמר.  אבשלום נמצא במעין גלות מאימת נקמת דם בבית סבו, מלך גשור. דוד המלך הממונה על המשפט, לא יכול לחון אותו כי הוא נאשם ברצח. בינתיים עברו שלוש שנים. יואב בן צרויה, שר הצבא הנאמן לדוד, המבין ללבו וגם דואג לענייני הירושה,  שלח אישה חכמה מתקוע ,שהציגה לפני דוד אירוע שמשמש משל שיפוטי ובעזרתו הייתה אמורה להניע את דוד להסכים להחזיר את בנו בלי להענישו או לפגוע בו.

האישה החכמה מספרת למך סיפור על מות בעלה ועל המריבה בין בניה שאחד מהם הכה למוות את אחיו. בני משפחתה, גואלי הדם ביקשו לנקום במכה אחיו. האישה מבקשת מן המלך כי יציל את בנה שנותר בחיים מפני גואלי הדם. היא מנמקת כי הוא נשאר לה כיורש ואם גם הוא ייהרג לא יישארו לבעלה המנוח המשכיות.

דוד נשבע ומבטיח שיטפל אישית במי שיאיים על חיי בנה. דוד זוכה להערכה רבה מהאישה, על שהצליח להבין כי סיפורה בדוי וכי ישלו כוונה נסתרת. שבועתו להציל את בנה הבדוי אינה אלא שבועה החלה על הצלת בנו אבשלום. הוא מצליח להבין שהאישה באה ביוזמתו של יואב שר צבאו. הוא שולח להחזיר את אבשלום לירושלים.

פרק ט"ו  י"ח  י"ט - מרד אבשלום

אבשלום תכנן לפגוע באביו על כל השנים הארוכות והסבל ,אך כדי לעשות זאת היה עליו להשלים אתו לכאורה וכלפי חוץ. מיד לאחר שהצליח להגיע לפגישה עם המלך הוא ניגש לתכנן את המרד. צעדו הראשון של אבשלום "ויעש לו אבשלום מרכבה וסוסים וחמישים איש רצים לפניו" , אבשלום נוהג כאילו הוא מלך. הוא יורד אל העם מגלה יחס אישי קרוב ואוהד לבאים למשפט בשער המלך, מצדיק אותם במשפטם, כמו כן  הוא מגניב דברי בקורת על המלך.

בשני אירועים הוא מתכנן את המרד שלו. בחג הגז בבעל חצור ותשלום הנדר בחברון. בחג הגז הוא הורג את אמנון ומכריז על המרד בחברון. בשני המקרים דוד מגלה תמימות ואמון באבשלום שמוביל אותו לאסון. אהבתו של דוד לילדיו גורמת לו לתת בהם אמון והם מנצלים זאת לקידום האינטרסים שלהם.

הצעד הראשון של דוד הוא מחליט לברוח מירושלים, על מנת לשמור על שלומם של אנשיו.  עם יציאתו מירושלים הוא מוודא שאלה הנמצאים עימו נאמנים לו. שכירי החרב הנוכריים כגדוד הגיתים, אינם מקבלים את הצעתו של דוד להיות שכירי חרב לאבשלום. הכוהנים והלווים היוצאים עם ארון ה' מתוך כוונה להתלוות לדוד בגלות, מוכיחים את נאמנותם , חוזרים לירושלים כמעמידי פנים הנאמנים  לאבשלום , ויהוו סוכנים סמויים וידווחו לו על צעדי אבשלום. כמו כן חושי הארכי הנשאר בירושלים להפר את עצת אחיתופל.

המלחמה בין שני המחנות היא בלתי נמנעת. מלחמה זו בין שני המחנות הייתה מלחמה קשה ואכזרית. יואב הורג את אבשלום למרות בקשת דוד לנהוג זהירות ב"נער". מרד אבשלום מסתיים והבשורה המרה על מות אבשלום מגיעה לדוד.

דוד לאחר מות אבשלום נוקט כמה פעולות פוליטיות: שולח את הכוהנים לדבר עם זקני יהודה, מכריז שהוא ממנה את עמשא שהיה שר צבאו של אבשלום לשר צבא במקום יואב, מאפשר לבני יהודה לבוא לקראתו אל הירדן ולשוב עימו לירושלים, כל הצעדים הללו מחזקים את מעמדו של דוד ואת מעמדו של שבט יהודה שתמך ברובו באבשלום.