בית עומרי - מלכות אחאב
בית עומרי - רקע
בין מלכים א פרק י"ב לפרק ט"ז המחבר מדווח באופן סינכרוני (=בו זמני) על מלכי יהודה וישראל המולכים זה בצד זה.
בממלכת יהודה – רחבעם אחריו מלך אבים בנו תחתיו, ואסא בנו מלך אחריו.
בממלכת ישראל- מלכו ירבעם, נדב בנו של ירבעם תחתיו, בעשא, אלה בנו של בעשא, זמרי, עמרי ,בנו של אחאב.
בממלכת יהודה – מ 930 לפני הספירה תחילת מלכות רחבעם, עד 87- לפני הספירה סיום מלכותו אסא תקופה של 60 שנים, מלכה שושלת רצופה של מלכים מבית דוד, מה שמעיד על יציבותה של ממלכת יהודה.
לעומת זאת ב בממלכת ישראל- מ 930 לפני הספירה תחילת מלכות ירבעם עד 873 לפני הספירה סיום מלכות עמרי תקופה של 57 שנים עלו וירדו שבעה מלכים בני שבטים שונים, דבר המעיד על חוסר השקט השרר בממלכת ישראל.
מלכים א ט"ז 23 – 33 .
עמרי היה מן החשובים במלכי ישראל. הוא ייצב את המדינה לאחר תקופת מהומות והפיכות .השושלת שהקים בית עמרי החזיקה מעמד זמן ארוך יחסית כ50 שנים.
אנו יודעים בימנו שעל אנשים מצליחים וחזקים אנו שומעים גם כאשר הם באים מתרבות שונה.אנשים כאלה מתפרסמים בעולם כולו. כך היה בתקופה הקדומה. פרסום כזה "זכו" עמרי ואחאב בנו המולך תחתיו.
בממלכת יהודה – רחבעם אחריו מלך אבים בנו תחתיו, ואסא בנו מלך אחריו.
בממלכת ישראל- מלכו ירבעם, נדב בנו של ירבעם תחתיו, בעשא, אלה בנו של בעשא, זמרי, עמרי ,בנו של אחאב.
בממלכת יהודה – מ 930 לפני הספירה תחילת מלכות רחבעם, עד 87- לפני הספירה סיום מלכותו אסא תקופה של 60 שנים, מלכה שושלת רצופה של מלכים מבית דוד, מה שמעיד על יציבותה של ממלכת יהודה.
לעומת זאת ב בממלכת ישראל- מ 930 לפני הספירה תחילת מלכות ירבעם עד 873 לפני הספירה סיום מלכות עמרי תקופה של 57 שנים עלו וירדו שבעה מלכים בני שבטים שונים, דבר המעיד על חוסר השקט השרר בממלכת ישראל.
מלכים א ט"ז 23 – 33 .
עמרי היה מן החשובים במלכי ישראל. הוא ייצב את המדינה לאחר תקופת מהומות והפיכות .השושלת שהקים בית עמרי החזיקה מעמד זמן ארוך יחסית כ50 שנים.
אנו יודעים בימנו שעל אנשים מצליחים וחזקים אנו שומעים גם כאשר הם באים מתרבות שונה.אנשים כאלה מתפרסמים בעולם כולו. כך היה בתקופה הקדומה. פרסום כזה "זכו" עמרי ואחאב בנו המולך תחתיו.
דף עבודה ראשון
הנושא: מקורות חוץ מקראיים מצבת מישע וקרב קרקר
קרא את שני המקורות המופיעים להלן וענה על השאלות המצורפות
מקור חוץ מקראי ראשון
מצבת מישע = תעודה חיצונית זוהי כתובת מואבית שכתב מישע מלך מואב לאחר ניצחון צבאי והצלחות כלכליות במאה התשיעית לפני הספירה, בתקופת אחאב מלך ישראל. בכתובת נזכרים אחאב ואביו עמרי.את הכתובת הקדיש מישע לכמוש אלוהיו. המצבה נתגלתה במואב (ממזרח לירדן, בשנת 1868 על ידי בדואים.היא עשויה אבן בזלת בלתי מסותתת. גובה כמטר ורוחבה כ- 60 ס"מ.
מצבת מישע = תעודה חיצונית זוהי כתובת מואבית שכתב מישע מלך מואב לאחר ניצחון צבאי והצלחות כלכליות במאה התשיעית לפני הספירה, בתקופת אחאב מלך ישראל. בכתובת נזכרים אחאב ואביו עמרי.את הכתובת הקדיש מישע לכמוש אלוהיו. המצבה נתגלתה במואב (ממזרח לירדן, בשנת 1868 על ידי בדואים.היא עשויה אבן בזלת בלתי מסותתת. גובה כמטר ורוחבה כ- 60 ס"מ.
תרגום מצבת מישע
(הדברים שהובאו כאן הם בחלקם ,רק החלק הרלוונטי לממלכת ישראל)
אנוכי מישע בן כמוש[ית] ... מלך מואב, הדיבוני.אבי מלך על מואב שלושים שנה ואנוכי מלכתי אחר אבי.ובניתי את הבמה הזאת לכמוש (בעיר) קרחה במת ישע.כי הושיעני מכל המלכים וכי הראני (בנפול) כל שנאי.עמרי מלך ישראל עינה את מואב ימים רבים, כי כעס כמוש על ארצו.והחליפו בנו ואמר גם הוא : "אענה את מואב".בימי אמר כדבר וראיתי אותו (במפלתו) ובביתו (במפלת ביתו).וישראל אבוד אבד לעולמים. וירש עמרי את ארץ מידבא.וישב בה בימיו ובחצי ימי בנו ארבעים שנה.
השאלות:1. מדוע מישע בנה את המצבה?
2. לפי הכתובת, מה עומרי עשה?
3. עיינו במל"א ט"ז 23 -28. תיאור זה אינו מתאים לתיאור המקראי על עומרי. הסבר מה אינו תואם בין שני המקורות המקראי והחוץ מקראי. כמו כן כיצד התיאור השונה יכול להסביר את מגמתו של העורך הדויטורנומיסטי של ספר מלכים?
2. לפי הכתובת, מה עומרי עשה?
3. עיינו במל"א ט"ז 23 -28. תיאור זה אינו מתאים לתיאור המקראי על עומרי. הסבר מה אינו תואם בין שני המקורות המקראי והחוץ מקראי. כמו כן כיצד התיאור השונה יכול להסביר את מגמתו של העורך הדויטורנומיסטי של ספר מלכים?
מקור חוץ מקראי שני
קרב קרקר או המונולית מכורח'קרב קרקר התרחש בשנת 853 לפנה"ס, ליד העיר קרקר שבצפון מערב סוריה של היום. השתתפו בו שלמנאסר השלישי וברית של 12 מלכים מקומיים שקיוו להדוף את התרחבות האימפריה האשורית לכיוון מערב. נהוג לזהות את תל קרקור שנמצא בעמק הנהר אורנטוס במערב סוריה עם העיר קרקר העתיקה.
הקרב מתואר באובליסק השחור ובמונולית מכורח. באחרון מספר שלמנאסר כיצד יצא מנינוה ביום ה-14 לחודש איירו, חצה את הפרת והחידקל, אסף מס ממספר ערים, החשובה שבהן חאלב. אחר חאלב נתקל בהתנגדות ראשונית מצד מלך חמת, אירחולני, אך נצחו. משם המשיך דרומה לעיר קרקר. בחצותו אותה, פגש בקואליציה של 12 המלכים. שלמנאסר תיאר את הקרב כך:
הקרב מתואר באובליסק השחור ובמונולית מכורח. באחרון מספר שלמנאסר כיצד יצא מנינוה ביום ה-14 לחודש איירו, חצה את הפרת והחידקל, אסף מס ממספר ערים, החשובה שבהן חאלב. אחר חאלב נתקל בהתנגדות ראשונית מצד מלך חמת, אירחולני, אך נצחו. משם המשיך דרומה לעיר קרקר. בחצותו אותה, פגש בקואליציה של 12 המלכים. שלמנאסר תיאר את הקרב כך:
· "לחמתי איתם בכוח הרם שנתן לי האל אשור, בכלי הנשק האדירים שנתן לי האל נרגל...הנחלתי להם מפלה...הכיתי בחרב 14,000 בלוחמיהם...הפלתי עליהם סופה. השלכתי את גוויותיהם ומלאתי את פני המישור...(שהיה) צר מידי לתת לנשמותיהם לרדת לשאול"
· "במצוות אשור, האדון הרם, אדוני, איתם עשיתי מלחמה. הרס בהם שרעתי. מרכבותיהם, כרכרות מלחמתם, מכשירי מלחמתם לקחתי מהם. 20,500 מלוחמיהם עם חצים הרגתי"
למרות הכתוב במקורות, ככל הנראה מלך אשור לא הצליח לנצח את הברית, עניין זה בא לידי ביטוי בכך שלאחר הקרב הוא חזר לארצו ולא המשיך במסע כיבושיו (שהתחדש רק 4 שנים מאוחר יותר).
המונולית מכורח מתאר את סדר גודל הכוחות:
1. בן הדד (קרוי בכתובת בשם הדדעזר) מארם דמשק עם 1,200 מרכבות, 1,200 פרשים ו-20 אלף רגלים.
2. אירחולני מחמת עם 700 מרכבות, 700 פרשים ועשרת אלפים רגלים.
3. אחאב מממלכת ישראל עם 2,000 מרכבות ו-10 אלף רגלים.
4. מלך גבל עם 500 רגלים.
5. מלך מצרים עם אלף רגלים.
6. מלך ערקה עם 10 מרכבות ועשרת אלפים רגלים.
7. מתן-בעל מארווד עם 200 רגלים.
8. מלך אוסנו עם 200 רגלים.
9. אדון-בעל משיאנה עם 30 מרכבות ואלף (או עשרת אלפים) רגלים.
10. גינדיבו הערבי עם אלף גמלים.
11. בעשא 'בן רחוב' מהר אמנה.
סה"כ 3,940 מרכבות, 1,900 פרשים, 1,000 גמלים וכ-53 אלף רגלים. המקורות העתיקים נוטים להפריז במספרים וככל הנראה מספר הלוחמים והמרכבות קטן יותר.
כפי שניתן לראות הברית כללה 11 מלכים ולא 12 כפי שנכתב במונולית מכורח, אך הסיבה לכך אינה ידועה. ייתכן שהסופר האשורי החליט לעגל את המספר, אך כאמור הסיבה אינה ידועה.
לקרב זה היו שתי השפעות:
· התפשטותה של אשור למערב נבלמה למשך מאה שנה לערך (רק בשנת 732 לפנה"ס הצליח תגלת פלאסר השלישי לכבוש את דמשק).
· לראשונה נטשו מדינות האזור את המריבות ביניהן והתאחדו כדי להתנגד לכיבוש האשורי. ברית זו לא נמשכה זמן רב וכעבור שנתיים נערכה מלחמת רמות גלעד בה מצא אחאב את מותו.
· "במצוות אשור, האדון הרם, אדוני, איתם עשיתי מלחמה. הרס בהם שרעתי. מרכבותיהם, כרכרות מלחמתם, מכשירי מלחמתם לקחתי מהם. 20,500 מלוחמיהם עם חצים הרגתי"
למרות הכתוב במקורות, ככל הנראה מלך אשור לא הצליח לנצח את הברית, עניין זה בא לידי ביטוי בכך שלאחר הקרב הוא חזר לארצו ולא המשיך במסע כיבושיו (שהתחדש רק 4 שנים מאוחר יותר).
המונולית מכורח מתאר את סדר גודל הכוחות:
1. בן הדד (קרוי בכתובת בשם הדדעזר) מארם דמשק עם 1,200 מרכבות, 1,200 פרשים ו-20 אלף רגלים.
2. אירחולני מחמת עם 700 מרכבות, 700 פרשים ועשרת אלפים רגלים.
3. אחאב מממלכת ישראל עם 2,000 מרכבות ו-10 אלף רגלים.
4. מלך גבל עם 500 רגלים.
5. מלך מצרים עם אלף רגלים.
6. מלך ערקה עם 10 מרכבות ועשרת אלפים רגלים.
7. מתן-בעל מארווד עם 200 רגלים.
8. מלך אוסנו עם 200 רגלים.
9. אדון-בעל משיאנה עם 30 מרכבות ואלף (או עשרת אלפים) רגלים.
10. גינדיבו הערבי עם אלף גמלים.
11. בעשא 'בן רחוב' מהר אמנה.
סה"כ 3,940 מרכבות, 1,900 פרשים, 1,000 גמלים וכ-53 אלף רגלים. המקורות העתיקים נוטים להפריז במספרים וככל הנראה מספר הלוחמים והמרכבות קטן יותר.
כפי שניתן לראות הברית כללה 11 מלכים ולא 12 כפי שנכתב במונולית מכורח, אך הסיבה לכך אינה ידועה. ייתכן שהסופר האשורי החליט לעגל את המספר, אך כאמור הסיבה אינה ידועה.
לקרב זה היו שתי השפעות:
· התפשטותה של אשור למערב נבלמה למשך מאה שנה לערך (רק בשנת 732 לפנה"ס הצליח תגלת פלאסר השלישי לכבוש את דמשק).
· לראשונה נטשו מדינות האזור את המריבות ביניהן והתאחדו כדי להתנגד לכיבוש האשורי. ברית זו לא נמשכה זמן רב וכעבור שנתיים נערכה מלחמת רמות גלעד בה מצא אחאב את מותו.
השאלות:1. מהי מטרת הברית על פי התעודה האשורית לעיל?
2. מה ניתן ללמוד על עוצמתה הצבאית מדינית והבינלאומית של ישראל מהתעודה הזו?
3. קרב קרקר על פי התעודה הוא אירוע הבינלאומי המשמעותי ביותר בימי אחאב. מדוע אינו מוזכר במקרא? מה ניתן ללמוד מכך על השקפתו המגמתית של המחבר?
