פרק ו' - כיבוש יריחו

הסיפור בפרק זה מהווה המשך לסיפור חציית הירדן. גם כאן סיפור ניסי כיאות לכיבוש הראשון ובו תפקיד מרכזי לארון ה' הנישא על ידי הכוהנים .

סיפור קריסתן של חומות יריחו הוא מעין סיפור בבואה שבו משתקף סיפור הבריאה במהופך:

סיפור הבריאה	כיבוש יריחו
שישה ימי יצירה והשביעי יום מנוחה	קדמו שישה ימים שלא אירע בהם דבר והשביעי שבו קרסו חומות העיר
בריאה יצירת הברואים כולם	השמדה מוחלטת פס' 24
מעשה הבריאה מסתיים בברכה ב 3	כיבוש יריחו מסתיים בקללה שנועדה להנציח את החורבן המוחלט פס' 26
דמיון מילולי "וירא אלוהים את כל אשר עשה ויהי ערב ויהי בוקר יום שישי" ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה"	" כה תעשה ששת ימים... וביום השביעי פס' 3-4, 14 -15

מהטבלה עולה זיקה בין שני הסיפורים. אברבנאל מצביע על הזיקה הזו "ולפי שכמו שהפועל הניסי, שעשה האל יתברך בבריאת העולם ,נעשה בששת ימים, וביום השביעי שבת וינפש, ככה ציווה שיעשה הקפות שבעה ימים ובשבעה שופרות לרמוז על שזה הפועל ממין אותו הפועל האלוהי הראשון..."

1. מהי מטרת הזיקה בין שני הסיפורים ? העזר בטבלה ובדברי הפרשן לעיל .
2. האזהרה הניתנת לעם לפני כיבוש יריחו, בעניין החרם, היא רמז מקדים לסיפור מעילת עכן בפרק ז 1 – 8. ציין מהי האזהרה וספר בקצרה את סיפור מעילת עכן.
3. בפרק ז ישנן השלכות והשפעות של מעילת עכן על המלחמה שניהל יהושע. ציין מהם?

פרק ג – ד נס חציית ים סוף

פרקים ג-ד הם סיפור אחד –נס חציית הירדן בחרבה ולקחו לישראל ולעמי הארץ. לכאורה נס חציית הירדן מיותר וכדרך שמקשה אברבנאל " מה הוא הצורך שיהיה בנס הגדול הזה מכריתת מי הירדן? האם היה כדי שישראל יעברו בו " . אין ספק שהירדן אינו נהר גדול כל כך שאנשים לא יוכלו לעבור בו , הרי דוד ואנשיו שברחו מאבשלום עברו בו , כמו כן המרגלים ששלח יהושע גם כן עברו בירדן כך שבני ישראל היו יכולים לעבור באותו המקום. התשובה לכך שהכניסה לארץ נפתחת במעשה ניסים ראשון לסדרת ניסים שילוו את כיבושי יהושע. כך ייווכח הקורא כי ה' ניצב לצד ישראל לתת בידם את הארץ המובטחת. ויתרה מזו, נס חציית הירדן אינו רק פתיח אלא אף סיום למעשה יציאת מצרים, מעין סגירת מעגל. בלשונות הסיפור של חציית הירדן ניכרת חזרה ללשונות הנקוטות במעשה חציית ים סוף.

קרא פרקים ג – ד מלא את הטבלה להלן, וענה על השאלות הבאות :

1. העתק את הפסוקים המופיעים בטבלה

2. מה הם הביטויים החוזרים בשני המקומות?

3. מהי המסקנה העולה מההשוואה בין שני מראי המקום?

חציית ים סוף ס.שמות	חציית הירדן ס.יהושע	ביטויים משותפים
ט"ו 8	ג 13, 15
י"ד 21-22, 29,ט"ו 19	ג 17, ד 18
י"ד 26	ד 18
י"ד 31	ד 24

פרק ב - שליחת המרגלים ליריחו

לפני מעבר הירדן שלח יהושע שני מרגלים לרגל את העיר יריחו.

לא ברור מה הטעם לשליחת המרגלים בפרק ב לאחר הבטחתו של ה' בפרק הקודם " הארץ אשר אנכי נותן להם... כל מקום אשר תדרוך רגליכם בו לכם נתתיו ..." (פסוק ב ואילך)

פרקים ג – ד כמוהו כסיפור כיבוש יריחו הלכה למעשה בפרק ו , אכן הולמים את אופי ההבטחה האלוהית. פרק ב פוגע ברצף הכרונולוגי . אין צורך במרגלים האמורים לחדור לעיר ולגלות צפונותיה, אם זו תיפול כפרי בשל ביד בני ישראל בעקבות נס נפילת החומה.

מעשה רחב משתייך לטיפוס הסיפורי של אישה הממלטת גבר : מיכל הממלטת את אישה דוד (שמ"א י"ט 11- 17) האישה מבחורים הממלטת את שלוחי דוד (שמ"ב י"ז 17 – 22),

פסוק ב ואילך)

תקציר הסיפור:

המרגלים הגיעו לביתה של רחב , אישה זונה, ומצאו בביתה מקום לינה. השמועה על כך שהגיעו מרגלים הגיעה לאוזניו מלך יריחו. המלך שלח את אנשיו בדרישה לרחב להסגיר לידיו את המרגלים.. רחב הסתירה את המרגלים על גג ביתה, ולשליחי המלך סיפרה כי הם עזבו את ביתה. היא טענה שלא ידעה לאן הלכו. רחב פנתה למרגלים ותיארה בפניהם את חשש העיר מפני בני ישראל העומדים להיכנס לארץ. היא ביקשה בתמורה לכך שהסתכנה והסתירה אותם בביתה יחלצו בני ישראל אותה ואת בני ביתה כאשר יכבשו את העיר יריחו. המרגלים נתנו לרחב את דברתם וביקשו ממנה לסמן את ביתה שהיה ממוקם בחומת העיר על ידי חוט אדום, כך שבעת הכיבוש יוכלו לזהות את ביתה ולחלץ ממנו אותה ואת משפחתה בשלום. הם הדגישו כי הם מתחייבים להציל רק את משפחתה בשלום. הם הדגישו כי הם מתחייבים להציל רק את האנשים אשר בתוך הבית. לאחר שחזרו המרגלים למנה ישראל סיפרו ליהושע את כל קורותיהם.

ענה על השאלות הבאות :

1. על פי התיאור של רחב שררה אווירה של פחד ויראה מפני בני ישראל העומדים להיכנס לארץ. הביאו ביטויים המוכיחים זאת .
2. בפרק מוזכרים אירועים מחיי עם ישראל, המעידים על כוחו ועליונותו של אלוהים אלוהי ישראל. הביאו ביטויים מהכתוב המוכיחים זאת.
3. קרא בעולם התנ"ך ספר יהושע ע"מ 46 "מעשה רחב והטיפוס הסיפורי של אישה ממלטת גבר". הנאמר בפסקה הזו ייתן תשובה למיקומו של ספור רחב והמרגלים. סכם בקצרה את הדברים.