יום שלישי, 28 בפברואר 2012

פרק ח "שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים"

קרא את פרק ח בספר שמואל א

בשיעורים הקודמים ראינו את היתרונות והחסרונות של משטר השופטים ומשטר מלוכני. השופטים מונו בידי האל כדי לפתור בעיות מדיניות צבאיות שהתעוררו בעקבות סכנה שנשקפה להם מהאויבים "ואלה הגויים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל...הם שימשו בעיקר מנהיגים צבאיים ולאחר שנפתרה הבעיה הביטחונית הסתיימה הנהגתם. לשופטים המנהיגים לא היו שאיפות להנהיג את כל העם חוץ מאבימלך , שניסה לכפות את עצמו בכוח הזרוע על העם וגם העם לא הרגיש צורך בחילוף המשטר כל עוד היה פתרון לבעיות הביטחוניות .מלבד ההצעה ש שניתנה לגדעון למלוך עליהם הוא ובנו תחתיו והסירוב באמירה לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה' ימשול בכם" שופטים ח 23 . התקופה בספר שמואל שונה והדרישה בפסוקים 1 -3 מציינת את הסיבה לדרישה למלך. כמו כן הם מציגים את הסיבה לדרישה. תגובת שמואל ותגובת ה' מופיעה בפסוקים 6- 9

1.קרא את הדברים הבאים מדוע עולה הדרישה למלך דווקא בעת הזו?

בתקופת שמואל קיים איחוד מה בין השבטים, בעיקר בשל המרכז הדתי בשילה ולאחר אובדן ארון ה' במרכזים אחרים שקמו. אולם עדיין חסר הכוח המלכד שיהפוך קבוצה מופרדת של שבטים לעם מאוחד.

תקופת שמואל היא תקופה של מלחמות באויב אחד חזק ואלים הפלישתים. המלחמות הרבות מעידות על ניסיונותיו של עם ישראל להשתחרר מעול הפלישתים. אולם ניסיונות אלו עלו בתוהו. ניצחונות יחידם פה ושם לא פתרו את הבעיה. למלחמות יצאו בעיקר אנשי השבטים הסובלים מיד פלשתים, קרי: שבטי המרכז והדרום. שבטי הצפון היו מרוחקים הן מבחינה רוחנית והן מבחינה פיזית. הם לא נפגעו בידי הפלישתים, ולכן לא טרחו לבוא לעזרת אחיהם.שמואל אמנם מנהיג את העם אולם אין לו כוח סמכותי לחייב את כל צעירי העם לצאת למלחמה בפלשתים.

זהו פן אחד של הבעייה. הפו השני הוא ללא ספק ההשפעה שהייתה לממסד של העמים השכנים על עם ישראל. בני ישראל הגיעו לארץ כנען לאחר שיצאו ממצרים ופגשו בדרכם עמים כמו: מואב, עמון אדום ואמורי. עמים אלה ישבו בארצותיהם שנים רבות לפני בוא הישראלים והם השכילו לבנות ולהקים מוסדות מנהל ודת שונים. בממלכות שהיו שכנות לישראל כיהנו מלכים אשר לעיתים קרובות קישרו אותם עם האל הראשי או עם פנתיאון האלים של אותה מדינה. הדרישה של בני ישראל למלך הייתה מבוססת בעיקר על ההשקפה שהמלך הוא ראש מדינה מקובל על כל המרכיבים בעם. הוא המנהיג המוכר ובעיקר הוא מפקד הצבאות בעת מלחמה. יחס ישראל לשמואל היה כאל מנהיג דתי לאומי רוחני. אך בודאי לא הזדהה שמואל עם דמות המנהיג הצבאי "המלך" של העמים השכנים. אמנם לפלשתים לא היה מלך כי אם "סרנים" אך כפי שציינו קודם לכן שימש הסרן בתפקיד מלך של עיר מדינה נגדו חייב מלך ישראל לצאת למלחמה.

בני ישראל מבינים שללא כוח עליון מלכד ומאחד אשר יצליח לבנות מדינה ממלכה ממוסדת ומאורגנת לא יוכלו לגבור על אויביהם. ההתמודדות בין בני ישראל לבין העמים השכנים בשדה הקרב לא היו שווים. בני ישראל חשו עצמם נחותים. חוסר איחודם הביא לכישלונם. לא היה זה סוד כי לבני ישראל אין מנהיג ראשי. כך היה בתקופת השופטים שעה שאויביהם מבפנים ומבחוץ ניצלו את עובדת הפירוד בין השבטים והעדר כוח מנהיגותי שליט עליון – והטרידו את ישראל במלחמות, שהביאו הרס על המדינה. קל לצאת למלחמה בשבט אשר אינו יכול לארגן עזרה משבטים אחרים.

עתה הגיעה שעת חשבון הנפש: הפלשתים אינם מניחים לישראל. הם שבים ומתקיפים. בני ישראל חושבים כי הפלשתים מעיזים פניהם נגד הישראלים כיוון שהם רוצים לנצל את חולשתם. חולשה זו לדעת בני ישראל הדורשים מלך- היא בשל היעדר השלטון המרכזי.

פרשת המלוכה בישראל היא אחת הפרשות החשובות בתולדות ישראל. מכאן יש ולהבין את התנגדותו של שמואל למלוכה. משיחת מלך על ישראל ,לדעת שמואל,היא בגידה ברעיון מלכות ה'. עוד בפרשת גדעון בספר שופטים קראנו את תשובתו של גדעון לעם: "לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם- ה' ימשול בכם". (שופטים ח 23) כלומר בתקופת השופטים מקובלת בעם ישראל ההשקפה כי ה' הוא המלך על בני ישראל.דרישת העם משמואל באה להחליף את מלכות ה'. במלכות בשר ודם. זהו שינוי מהפכני בחיי העם. שמואל המכהן כמנהיג דתי אינו מסוגל לקבל ולבצע דרישה שהיא מנוגדת לכל תפישתו הדתית. נראה כי הלחץ שלחצו בני ישראל על שמואל היה חזק. גם תמיכתו של האלוהים בדרישת העם מאלצת את שמואל למלא אחר הדרישה. ניסיונותיו של שמואל להזהיר את העם מפני המלך ושלטונו- לא הצליחו להרתיע את העם להרפות מדרישתו. הרצון לתפוס מקום שווה בקרב כל הגויים באזור ולא להיבדל מהם, חזקה מן האמונה הרוחנית –דתית. העם אינו רואה כל פגיעה באלוהיהם, שעה שהם דורשים מלך בשר ודם. את אלוהים ימשיכו לעבוד, אך הם זקוקים לכוח מוחשי שיעזור להם במלחמותיהם. עזרת ה' העילאית אינה מרתיעה את הגויים מהתקפות על ישראל. רק מלך יפתור את הבעיות המדיניות לאומיות של העם. שמואל נכנע לדרישות העם, והמליך עליהם את המלך שביקשו.

2. משפט המלך מצוי או רצוי ?

3. מה הם האמצעים הרטוריים שמשתמש בהם שמואל בנאומו, והסבר כיצד אמצעים אלה משרתים את מגמתו?

4. לאילו תפקידים של המלך הוא לא מתייחס בנאומו, היעזרו בתגובת העם לנאום.

5. כנגד נאומו של שמואל , חבר נאום בזכות המלוכה , פרט את יתרונותיה לפרט ולכלל

6. כיצד ניתן לדעתך להגביל את שלטונו של המלך לטובת העם.

יום שבת, 25 בפברואר 2012

ירידת בית עלי ועלייתו של שמואל

פרקים ב פסוקים 11- 36, ג,ד

פרטי תוכן:

שמואל הוקדש על ידי אמו לשרת במקדש עוד לפני שנולד (שמ"א א 11 )

פרק ג התגלות ה' לשמואל מיד לאחר שנגמל הביאה אותו אימו אל המקדש ושם שימש בעבודת הקודש לצידם של עלי ושני בניו חופני ופינחס, ששימשו בתפקידי כהונה במקדש בשילה מתוקף ירושה בעקבות אביהם.

על חופני ופינחס ומעלליהם, ניתן לקרוא בשמואל א פרק ב פסוקים 12- 17, 22 25.

  1. הבא שתי דוגמאות למעשיהם של חופני ופנחס,וכיצד ניתן לאפיין את מעשיהם?
  2. ההתנהגות הזו של בני עלי מביאה על בית עלי נבואת פורענות מפי איש האלוהים בשמ"א ב פסוקים 31 – 35 . כתוב בקצרה מהי.

פרקים ג- ד עוסקים בהתגלות ה' לשמואל ,נבואת פורענות נוספת על בית עלי, ירידת בית עלי במערכה באבן העזר, ועלייתו של שמואל.

  1. קראו את הפרקים וכתבו בראשי פרקים את השתלשלות האירועים.

המערכה באבן העזר מבליטה שני נושאים, ארון האלוהים והאויב הגדול בתקופה זו הפלישתים.

עוד על ארון הברית ניתן לקרוא

נבחרו שלוש תמונות מהאתר לעיל (לחץ על התמונה כך שתוכל לראותה )


פרקים ה- ז מספרים : לאחר המפלה באבן העזר ארון האלוהים נודד בין ערי הפלישתים- אשדוד גת ועקרון, לאחר מכן הוא חוזר לבית שמש ולבסוף לקריית יערים . שמואל מכנס את העם במצפה ומכשיר את הקרקע לקרב נוסף עם הפלשתים באבן העזר.

הפלשתים

אחד מ"גויי-הים", שהציפו במאה ה-13 לפנה"ס את חופי הים-התיכון המזרחי. הפלשתים, שמוצאם היה לדברי עמוס, ט' 7, מכפתור (כנראה האי כרתים), התיישבו במאה ה-12 לפנה"ס על חופה הדרומי של ארץ כנען ויסדו שם חמש ממלכות: עזה, אשקלון, אשדוד, גת ועקרון.

השליטים שבראש הממלכות הללו נשאו את התואר "סרן", מלה קרובה למלה היוונית "טיראנוס" (רודן). על שם הפלשתים נקרא חבל הארץ שבו התיישבו בשם "פלשת", ומכאן גזרו היוונים את השם "פלשתיני" לארץ-ישראל כולה.

בשעה שבני-ישראל יצאו ממצרים, כבר היו הפלשתים מבוססים בשפלת החוף. ומאחר שהיו עם של אנשי מלחמה, מנע אלוהים את בני-ישראל מלעלות ארצה בדרך הקצרה, דרך ארץ פלשתים, "כי אמר אלוהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה" (שמות י"ג, 17).

ארץ הפלשתים "כל גלילות הפלשתים", לא נכבשה בימי יהושע (יהושע, י"ג, 2-3). ההתנגשות הראשונה בין בני-ישראל לפלשתים, אירעה בימי השופטים. על שמגר בן ענת מספר המקרא (שופטים, ג', 31) שהכה את הפלשתים, "שש מאות איש במלמד הבקר". אחר-כך גברה יד הפלשתים. הייתה להם השפעה תרבותית על בני-ישראל (שופטים, י', 6) והם גם פרשו שלטונם עליהם.

הסיפורים על שמשון בפרקים י"ג-ט"ז של ספר שופטים, מתארים תקופה של מגע תרבותי בין שני העמים וגם של פעולות הטרדה הדדיות. בימי עלי הכוהן הביסו הפלשתים את בני-ישראל בקרב ליד אפק, לקחו את ארון הברית בשבי והחריבו את מקדש שילה.

כל ימי שמואל ושאול הייתה מלחמה בין בני-ישראל לפלשתים. באחד הקרבות שבימי שאול, הצטיין דוד הצעיר בניצחונו על גליית, לוחם פלשתי המתואר כענק אימתני. בשעה שדוד ברח מפני שאול, מצא זמן-מה מקלט אצל אכיש, מלך גת, שנתן בו אמון ואף רצה, שדוד ואנשיו ישתתפו בקרב המכריע נגד שאול. אך שאר סרני הפלשתים התנגדו לכך. אחרי מותו של שאול בקרב על הגלבוע, חידש דוד המלך את המלחמה בפלשתים: "...ויכניעם וייקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים" (שמואל ב', ח', 1)

יום שבת, 4 בפברואר 2012

מבוא לספר שמואל

שמו של ספר שמואל בא לו מכמה טעמים: ראשית, משום שלפי מסורת הרווחת חיבר שמואל את הספר. נאמר בתלמוד: "שמואל כתב ספרו וספר שופטים ורות" (בבא בתרא י"ד ע"ב ). יש שאמרו כי השם ניתן לספר מפני שהוא פותח בהולדת שמואל, ומשום פרקיו הראשונים העוסקים במעשיו. אלה סימנים חיצוניים ,אך דומה כי הטעם העיקרי לכך ששמואל הנביא והמנהיג הוא המניע העיקרי למאורעות שעליהם נסב הספר.

במסורת היהודית נחשבים ספרי שמואל א ו - ב לספר אחד, ורק בתרגום השבעים מצאנו לראשונה את החלוקה לשמואל א ולשמואל ב. חלוקה זו נתקבלה בנוסח המסורה. בדיעבד יש טעם רעיוני ולא רק פורמאלי חיצוני לחוקה זו. שמואל א פותח בהולדת שמואל שהמליך את שאול וייסד את המלוכה בישראל, ומסיים במות שאול ובניו בהר הגלבוע. כלומר הולדת הנביא הממליך מול מותו של המלך הראשון. שמואל ב פותח בהתגברות ישראל על המפלה בגלבוע ובהמלכת דוד ומסיים בהתחזקות דוד,במלכותו בירושלים ובבניית מזבח לה' בגורם ארונה, שם עתיד היה שלמה לבנות את המקדש לפי המסורת.

ספר שמואל א פותח בבשורת הולדתו של שמואל, בתקווה לעתיד, ומסיים במפלה בגלבוע. ואילו שמואל ב פותח במפלה ובמות המלך הראשון, ומסיים בהצלת ישראל מפני הדבר בירושלים ובעבודת הקודש בגורן ארונה כסימן טוב לעתיד לבוא.

כמו כן היחידה הכוללת של שני הספרים, הפתיחה והסיום מהווים ראייה לאחדות פנימית. בפתיחה שילה והנהגת עלי, ובסיום התחזקותה של מלכות דוד בירושלים. כלומר פתיחה בשילה וסיום בירושלים. בתחילה עבודת קודש, העתידה להתקלקל ולהיפסק, ובסיום עבודת קודש, העתידה לבשר תקומה של המקדש בירושלים.

במהלך תקופת השופטים הלך והתברר שאופן הנהגתם ,ובעיקר שיטת המשטר- שלא הבטיחה רציפות של השלטון לאחר מות השופט, לא היה בה כדי לתת מענה למצוקות שמהם סבלו שבטי ישראל, שכן סוף ספר שופטים מתאר תקופה שאין בה לא חוק וסדר.הספר מסתיים במשפט " בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיני יעשה " ובכך מצביע על הצורך בשינוי שיטת השלטון. המספר המקראי מרמז שלדעתו הפתרון הוא שלטון מלך.

לעומת ספר שופטים, שענינו ספור תולדותיהם של המנהיגים המקומיים בכל שבט, מספר ספר שמואל א על מנהיגים הפועלים מתוך מגמה לאחד את השבטים לעם אחד תחת מנהיגות אחת.

ספר שמואל הוא ספר המלוכה. המחבר מציג את תקומת המלוכה מראשיתה ועד התעצמותה של מלכות דוד בגורן ארונה בירושלים.גם הפרקים הקודמים לייסוד המלוכה, תולדות בית עלי ותקופת הביניים, עד לסיפור המלכת שאול, הם כהכנה והקדמה ליסוד המלוכה. זוהי תקופת קדם מלכותית, שהביאה בהכרח לתקומת משטר חדש. לפיכך אין הספר מסתיים במות דוד, כפי שספר דברים מסתיים במות משה ספר יהושע במות יהושע. צירו של הספר אינו דוד המלך אלא המלוכה המתממשת ובאה לידי ביוטי במלכות דוד. גישתו של ספר שמואל כולו למלוכה חיובית, ובכך אין דומה לו בשאר ספרי המקרא.המחבר מעלה לבטים וחרדות מפני שלטון המלוכה ואינו מהסס להביא את דעתו השלילית של שמואל למשטר זה. אך ה' הוא המצווה לבסוף על שמואל לשמוע בקול העם ולשים עליו מלך בשר ודם. המלוכה אינה פשרה, אלא צורך השעה. משטר המלוכה הוא חיוני לעמידה בפני אויבים מבחוץ, וכדי להשליט משפט בקרב העם.

שמואל א:

פרקים:

א, ,ג,ח,ט,י,יא,ט"ו,ט"ז,י"ז,י"ח,י"ט, ,כה,כ"ח,לא

פרק א –הולדת שמואל

הנושא: התערבות האל בהולדת שמואל לשם קיום ייעודו ושליחותו כמנהיג וכנביא על העם

פרק א מספר על לידתו של שמואל.המיוחד בסיפור זה הוא בכך שבלידת שמואל יש צורך בהתערבות מלמעלה, שכן לבו היילוד יש ייעוד ושליחות, שכנראה קיימים בו עוד בטרם נולד. התערבות ניסית ראינו בסיפור הולדת משה והצלתו. סיפור לידתו של שמואל מזכיר במידה מסוימת את לידת שמשון וכן את לידת יצחק, יעקב ויוסף, כולם מאימהות עקרות שנחלצו ממצוקתן בהתערבות האל.

פתיחת הסיפור (המצג האקספוזיציה), מציגה את הדמויות העיקריות הפועלות בסיפור, את מערכת הקשרים בין הדמויות ועוד פרטים הנחוצים להבנת הסיפור. הסיפור עוסק בארבע דמויות ובמערכת היחסים ביניהן. המספר מתאר בהרחבה את עולמן הפנימי של הדמויות הראשיות את תחושותיהן מחשבותיהן ואת התנהגותן.

המקורות הבאים יעזרו לך למלא את הטבלה לגבי הדמויות הלוקחות חלק בסיפור.

1.אלקנה היה נשוי לשתי נשים חנה העקרה ופנינה שילדה לו ילדים. יעקב גם הוא היה נשוי לשתי אחיות רחל העקרה אותה אהב ולאה האישה הפורייה (בראשית ל1 -2).מה אפשר ללמוד על אלקנה מתוך ההשוואה לתגובתו של יעקב על דברי רחל, וכיצד השוואה זו מאירה את דמותו של אלקנה?

2.מדרשים ופרשנים מעירים על יחסה של פנינה לחנה.את הביטוי "וכיעסתה צרתה גם כעס" (פס' 6 ) מפרש ר' יוסף קרא כך: בראות צרתה פנינה, שאלקנה אוהב לחנה יותר ממנה, הייתה מכעסת אותה, ולבד מן הכעס שהייתה נוהגת בעצמה על שאין לה ילדים, והייתה צרתה מוספת לה כעס על כעסה"

רבי יוסף קרא חי בסוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-12 חי בצרפת.היה מתלמידיו של רש"י ולא היסס לחלוק עליו או להוסיף על פירושיו.

המדרש כמנהגו מתאר את היחס בין שתי הנשים הצרות: "וכעסתה צרתה גם כעס- מכעסת וחוזרת ומכעסת.מה הייתה אומרת לה? האם קנית לבנך הגדול סודר וכתונת וחלוק? אמר רבי נחמן בר אבא: הייתה פנינה משכמת ואומרת לחנה: איך את עומדת ומרחצת פניהם של בנייך כדי שילכו לבית הספר? ובשש שעות הייתה אומרת לה: חנה , אין את עומדת ומקבלת בנייך שבאו מבית הספר? רבי תנחום בר אבא אמר: היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד ואחד מבניו חלקו. הייתה פנינה מתכוונת להכעיס את חנה והייתה אומרת לאלקנה: תן לזה בני חלקו, ולזה בני חלקו, ולזה לא נתת חלקו? למה? בעבור הרעימה."

3. על אופייה של חנה ניתן לעמוד מתגובותיה המופיעות בפסוקים הללו 7, 10,12 , 13

הדמות

מאפיין

אלקנה

פנינה

חנה

עלי

מאפיין-התנהגות מעשים תחושות מחשבות

יחסה לדמויות אחרות

הבעיה המרכזית העולה בפרק היא בעיית העקרות של חנה.

משמעותה של העקרות בעולם העתיק –מתוך יאירה עמית "ולמה נתעקרו האמהות?בתוך קוראות מבראשית עמ' 127 -129

תפקידה העיקרי של האישה בחברה הישראלית הקדומה, כמו בחברות פטריארכאליות אחרות, היה לידת ילדים וגידולם. ריבוי ילדים היה אמצעי הישרדות במלחמת הקיום האכזרית. לפיכך אין לתמוה שהברכה הראשונה שבירך ה' את המין האנושי, לאחר היבראם זכר ונקבה הייתה "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" העקרות נתפסה כקללה, והאישה העקרה כמקוללת. העקרות קבעה את מעמדן הכלכלי הנחות של האישה בתוך המשפחה. אישה עקרה לא זו בלבד שלא מימשה את ייעודה במסגרת המשפחה, היא נשארה ללא ביטחון כלכלי. אם בעלה נפטר ולה אין בנים, היא תלויה באחי בעלה או בבני האישה הצרה.במציאות זו חשה העקרה שטוב לה מותה מחייה, כפי שניתן ללמד מדברי רחל ליעקב: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי" (בראשית ל 1 ).דברי רחל לאחר לידת יוסף מעידים כי העקרות והעדר הבנים נחשבו לחרפה: "אסף ה' את חרפתי" (בראשית ל 23 )

כאמור העקרות מוטיב מרכזי בלידת גיבורים במקרא. האמהות שרה רבקה רחל ולאה היו בתחילה עקרות. אולם לאחר שהתפללו לאלוהים, הרו וילדו בנים. המספר מצביע על קווי דמיון בין חנה, אמו של שמשון שהייתה עקרה בתחילה, לבין אותן אמהות עקרות של מנהיגי האומה.בכך הוא מרמז לקוראים שכשם שיצחק יעקב ושמשון היו מנהיגים חשובים, כך יהיה גם שמואל.הלקח הוא שהבחירה במנהיג נעשית לפעמים על ידי ה' עוד בטרם נולד, וכבר לידתו הפלאית היא סימן לבחירתו.

השיר "עקרה" / רחל

בן לו היה לי! ילד קטן,

שחור תלתלים ונבון.

לאחוז בידו ולפסוע לאט

בשבילי הגן.

ילד.

קטן.

אורי אקר לו, אורי שלי!

רך וצלול הוא השם הקצר.

רסיס נהרה.

לילד השחרחר

"אורי! " -

אקרא!

עוד אתמרמר כרחל האם.

עוד אתפלל כחנה בשילה.

עוד אחכה

לו.

4.המשוררת בשיר "עקרה" מדמה את עצמה לשתי דמויות מקראיות, לרחל האם ולחנה משילה.כתוב מה הדמיון שהמשוררת רואה בינה לבין כל אחת משתי בדמויות.

5.מילים מהשורש שא"ל מופיעות בפרקנו שבע פעמים במשמעויות שונות. עיין למשל בפסוקים 17 24 , 20, 28 . כאשר המספר המקראי משתמש באמצעי זה – חזרה על מילה או על צירוף מילים בפרק, הוא מבליט לעיני הקורא רעיון מסוים. מהן המשמעויות השונות בהן מופיע השור ומהו הרעיון העמד מאחוריו?

ענה בבלוג: אחת התכונות של המספר המקראי הוא לצמצם בפרטים ,ואילו כאן בפרק הוא מרחיב על הדמויות השונות ולמעשה מתמקד לכאורה בבעיה פנים משפחתית. כיצד ניתן ליישב את הסתירה לאור מה שלמדת לעיל?