פרק ח "שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים"
קרא את פרק ח בספר שמואל א
בשיעורים הקודמים ראינו את היתרונות והחסרונות של משטר השופטים ומשטר מלוכני. השופטים מונו בידי האל כדי לפתור בעיות מדיניות צבאיות שהתעוררו בעקבות סכנה שנשקפה להם מהאויבים "ואלה הגויים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל...הם שימשו בעיקר מנהיגים צבאיים ולאחר שנפתרה הבעיה הביטחונית הסתיימה הנהגתם. לשופטים המנהיגים לא היו שאיפות להנהיג את כל העם חוץ מאבימלך , שניסה לכפות את עצמו בכוח הזרוע על העם וגם העם לא הרגיש צורך בחילוף המשטר כל עוד היה פתרון לבעיות הביטחוניות .מלבד ההצעה ש שניתנה לגדעון למלוך עליהם הוא ובנו תחתיו והסירוב באמירה לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה' ימשול בכם" שופטים ח 23 . התקופה בספר שמואל שונה והדרישה בפסוקים 1 -3 מציינת את הסיבה לדרישה למלך. כמו כן הם מציגים את הסיבה לדרישה. תגובת שמואל ותגובת ה' מופיעה בפסוקים 6- 9
1.קרא את הדברים הבאים מדוע עולה הדרישה למלך דווקא בעת הזו?
בתקופת שמואל קיים איחוד מה בין השבטים, בעיקר בשל המרכז הדתי בשילה ולאחר אובדן ארון ה' במרכזים אחרים שקמו. אולם עדיין חסר הכוח המלכד שיהפוך קבוצה מופרדת של שבטים לעם מאוחד.
תקופת שמואל היא תקופה של מלחמות באויב אחד חזק ואלים הפלישתים. המלחמות הרבות מעידות על ניסיונותיו של עם ישראל להשתחרר מעול הפלישתים. אולם ניסיונות אלו עלו בתוהו. ניצחונות יחידם פה ושם לא פתרו את הבעיה. למלחמות יצאו בעיקר אנשי השבטים הסובלים מיד פלשתים, קרי: שבטי המרכז והדרום. שבטי הצפון היו מרוחקים הן מבחינה רוחנית והן מבחינה פיזית. הם לא נפגעו בידי הפלישתים, ולכן לא טרחו לבוא לעזרת אחיהם.שמואל אמנם מנהיג את העם אולם אין לו כוח סמכותי לחייב את כל צעירי העם לצאת למלחמה בפלשתים.
זהו פן אחד של הבעייה. הפו השני הוא ללא ספק ההשפעה שהייתה לממסד של העמים השכנים על עם ישראל. בני ישראל הגיעו לארץ כנען לאחר שיצאו ממצרים ופגשו בדרכם עמים כמו: מואב, עמון אדום ואמורי. עמים אלה ישבו בארצותיהם שנים רבות לפני בוא הישראלים והם השכילו לבנות ולהקים מוסדות מנהל ודת שונים. בממלכות שהיו שכנות לישראל כיהנו מלכים אשר לעיתים קרובות קישרו אותם עם האל הראשי או עם פנתיאון האלים של אותה מדינה. הדרישה של בני ישראל למלך הייתה מבוססת בעיקר על ההשקפה שהמלך הוא ראש מדינה מקובל על כל המרכיבים בעם. הוא המנהיג המוכר ובעיקר הוא מפקד הצבאות בעת מלחמה. יחס ישראל לשמואל היה כאל מנהיג דתי לאומי רוחני. אך בודאי לא הזדהה שמואל עם דמות המנהיג הצבאי "המלך" של העמים השכנים. אמנם לפלשתים לא היה מלך כי אם "סרנים" אך כפי שציינו קודם לכן שימש הסרן בתפקיד מלך של עיר מדינה נגדו חייב מלך ישראל לצאת למלחמה.
בני ישראל מבינים שללא כוח עליון מלכד ומאחד אשר יצליח לבנות מדינה ממלכה ממוסדת ומאורגנת לא יוכלו לגבור על אויביהם. ההתמודדות בין בני ישראל לבין העמים השכנים בשדה הקרב לא היו שווים. בני ישראל חשו עצמם נחותים. חוסר איחודם הביא לכישלונם. לא היה זה סוד כי לבני ישראל אין מנהיג ראשי. כך היה בתקופת השופטים שעה שאויביהם מבפנים ומבחוץ ניצלו את עובדת הפירוד בין השבטים והעדר כוח מנהיגותי שליט עליון – והטרידו את ישראל במלחמות, שהביאו הרס על המדינה. קל לצאת למלחמה בשבט אשר אינו יכול לארגן עזרה משבטים אחרים.
עתה הגיעה שעת חשבון הנפש: הפלשתים אינם מניחים לישראל. הם שבים ומתקיפים. בני ישראל חושבים כי הפלשתים מעיזים פניהם נגד הישראלים כיוון שהם רוצים לנצל את חולשתם. חולשה זו לדעת בני ישראל הדורשים מלך- היא בשל היעדר השלטון המרכזי.
פרשת המלוכה בישראל היא אחת הפרשות החשובות בתולדות ישראל. מכאן יש ולהבין את התנגדותו של שמואל למלוכה. משיחת מלך על ישראל ,לדעת שמואל,היא בגידה ברעיון מלכות ה'. עוד בפרשת גדעון בספר שופטים קראנו את תשובתו של גדעון לעם: "לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם- ה' ימשול בכם". (שופטים ח 23) כלומר בתקופת השופטים מקובלת בעם ישראל ההשקפה כי ה' הוא המלך על בני ישראל.דרישת העם משמואל באה להחליף את מלכות ה'. במלכות בשר ודם. זהו שינוי מהפכני בחיי העם. שמואל המכהן כמנהיג דתי אינו מסוגל לקבל ולבצע דרישה שהיא מנוגדת לכל תפישתו הדתית. נראה כי הלחץ שלחצו בני ישראל על שמואל היה חזק. גם תמיכתו של האלוהים בדרישת העם מאלצת את שמואל למלא אחר הדרישה. ניסיונותיו של שמואל להזהיר את העם מפני המלך ושלטונו- לא הצליחו להרתיע את העם להרפות מדרישתו. הרצון לתפוס מקום שווה בקרב כל הגויים באזור ולא להיבדל מהם, חזקה מן האמונה הרוחנית –דתית. העם אינו רואה כל פגיעה באלוהיהם, שעה שהם דורשים מלך בשר ודם. את אלוהים ימשיכו לעבוד, אך הם זקוקים לכוח מוחשי שיעזור להם במלחמותיהם. עזרת ה' העילאית אינה מרתיעה את הגויים מהתקפות על ישראל. רק מלך יפתור את הבעיות המדיניות לאומיות של העם. שמואל נכנע לדרישות העם, והמליך עליהם את המלך שביקשו.
2. משפט המלך מצוי או רצוי ?
3. מה הם האמצעים הרטוריים שמשתמש בהם שמואל בנאומו, והסבר כיצד אמצעים אלה משרתים את מגמתו?
4. לאילו תפקידים של המלך הוא לא מתייחס בנאומו, היעזרו בתגובת העם לנאום.
5. כנגד נאומו של שמואל , חבר נאום בזכות המלוכה , פרט את יתרונותיה לפרט ולכלל
6. כיצד ניתן לדעתך להגביל את שלטונו של המלך לטובת העם.
