פרק
י"א
ראשית
ירידת הממלכה
הנושא: "
ויקם ה' שטן לשלמה"
עד סופו של פרק י',
מתוארת דמותו של המלך שלמה כמנהיג נבחר על ידי אלוהים. המפתח להצלחתו של שלמה,
מראשית המלכתו עוד בחיי דוד, הוא בהיותו בחיר אלוהים. בזכות חוכמת אלוהים שבלבו
הוא שופט צדק, מנהל את מערכת המדינה ,דואג לשלום ולהצלחה, בונה מקדש ויוצר קשרים
בינלאומיים.
ואולם ימי הזוהר
חלפו והכתוב המקראי, שאיננו מנסה לחדור לנבכי מדיניות הפנים והחוץ של שלמה ,מכיר
רק בסיבה אפשרית אחת למפלתו והיא עונש מידי אלוהים.
כדרכו של עורך ספר
מלכים הוא מנסה להסביר את המאורעות ההיסטוריים רק מתוך נקודת ראות אחת- העונש
לשלמה הוא בשטח האמונה, ועבודת האלילים היא הגורם לירידתם של מלכים ולמפלתה של
הממלכה. רק הקורא האובייקטיבי מבחין בגורמים הרבים האחרים למפלה.
ההיסטוריוגרפיה
המקראית היהודאית הייתה צריכה לתרץ את פילוג הממלכה,עם מותו של המלך הגדול והיא
תלתה זאת בחטאיו הדתיים של שלמה. פרק י"א מעוצב מנקודת ראות יהודאית, אך יחד
עם זאת נכתבת בקורת על שלמה, שראתה בשלמה רודן ומדכא שכבש את שבטי הצפון לעבדים,
ואף ניצל משאבים וכוח אדם שמקורם בשבטי ישראל הצפוניים.
פסוקים 1 -10 חטאיו של שלמה בבחינת "עבירה גוררת עבירה". השלב הראשון מופיע בפסוק 1 השלב השני מופיע
בפסוקים 4 -5 והשלב השלישי בפסוקים 7 -8.
חטאיו של שלמה הם
עבירה על חוקי התורה.
- קרא שמות ל"ד 12 -16 ודברים ז' 1 4 כתוב כיצד מתקשרים דברים אלה לפסוקים 1-
10 בפרק?
חוקרים טוענים שחוק
המלך בדברים י"ז 14 -20 חובר כתוצאה
מן הניסיון של שלמה המלך.
|
החוק בדברים
|
הנימוק לחוק
|
מה קרה לשלמה?
|
|
"לא ירבה לו
סוסים" י"ז 16
|
לא ישיב את העם
מצריימה למען הרבות סוס
|
"ויתחתן
שלמה את פרעה מלך מצרים"
מל"א ג',
י"א 1
"ומוצא
הסוסים אשר לשלמה ממצרים" מל"א י"א 28
|
|
" לא ירבה
לו נשים "
י"ז 17
|
"ולא יסור
לבבו"
|
" ויהיח לעת
זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלוהים אחרים" י"א 4
|
|
" וכסף וזהב
לא ירבה לו מאד" פס' 17
|
|
"וייתן המלך
את הכסף בירושלים כאבנים" י' 27
|
פסוקים אלה מרחיבים
בתיאור האלילות. העורך נותן לעבודת האלילים חשיבות מרבית ומגזים בתיאור השפעתה.
שלמה עצמו לא ראה באלילות תחליף לעבודת ה'. הסופר אינו מזכיר את הסיבה העיקרית
למפלתו של מלכות שלמה: עול המיסים, וכאשר הוא מתאר את השלבים הראשונים בפירודה של
הממלכה אין הוא מעמיד אותה כגורם כי אם כתוצאה.
בעקבות גישתו
העקבית של הכתוב שכל חטא גורר אחריו עונש מידי היא: מדוע לא נענש שלמה? על זה נמצא
בדברי הכתוב תשובה אופיינית לכל ספר מלכים, אך מעוררת תמיהה בנושא הגמול המקראי.
בפסוקים 12 -13 נאמר: "אך בימיו לא
אעשנה למען דוד אביך, מיד בנך אקרענה.רק את המלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך למען
דוד עבדי ולמען ירושלים אשר בחרתי".
- הדברים הולמים את דברי נתן הנביא
לדוד בשמואל ב' ז' 14 -16. רשום
כיצד.
הסבר זה בא לפתור
כביכול שתי בעיות בבת אחת: כיצד תמשיך הברית עם בית דוד, ומדוע נפגמה השלמות בימי
רחבעם ולא בימי שלמה. הקורא האובייקטיבי יבחין מיד מה היו משגיו הברורים של רחבעם
בשטח יחסי הפנים.
כאמור ספר
מלכים כתוב ברובו מזווית הראיה של שבט
יהודה. אך פרק י"א פסוקים 26 -40,
משוקעות מסורות המקובלות על שבטי הצפון. ירבעם בן נבט " אשר הרים יד במלך
שלמה "מתואר באור חיובי אף שמרד בשלמה.
בפסוקים 14 -25 מתוארות התקוממויות
נגד שלמה בארם ובאדום.
שני הסיפורים
הפותחים בהבטה לאחור לימי דוד , סיפוריהם של הדד ורזון . הסיפורים שולבו יחדיו לא
בהכרח מפני שאירעו בסוף ימי שלמה ובעת ובעונה אחת, אלא כדי לצרף את
"העונש" לשלמה ולהביו בסמוך לתיאור חטאיו, לכן "ויקם ה' שטן
לשלמה" (שטן= להיות אויב ומתנכל למלכות שלמה).
- קרא שמ"ב ח' 13 – 14 ומל"א
פרקי"א פסוקים 14 -22, רשום מהם הפרטים המסופרים מתולדות חייו של הדד?
יש לשער
שהמרד באדום היה בתחילת ימיו של שלמה .הדד עורר מרידות באדום, אך לא הצליח לשחררה
מעול מלכות ישראל. וזאת משום שאדום הייתה תחת שלטון בית דוד מאז תקופת צאצאו
יהושפט מלך יהודה, ובה היה משטר נציבותי הכפוף למלכים משושלת בית דוד " ומלך
אין באדם ניצב מלך" (מל"א כ"ב 48 ) ורק מאוחר ,בתקופת יהורם בן
יהושפט מלך יהודה פרקה אדום את עול יהודה מעליה ונעשתה מדינה עצמאית.
הדד הצליח לגזול רק
חלק קטן מאדום ואילו הדרך לאילת והנמל עצמו נשארו ביד ישראל. (מל"א כ"ב
48 -50) .אפילו אבדן שטח מצומצם היה בגדר
הפסד יוקרה לשלמה וניסיון החזרתו היה "מבצעו הצבאי" היחידי.
מרידותיו של הדד
האדומי פגעו ביוקרתו של שלמה , והיו אחד הגורמים לפילוג הממלכה לאחר מטות שלמה.
כשם שהיחידה הקודמת
פותחת בנוסחה "ויקם ה' שטן לשלמה"
,כך היחידה בפסוקים 23 -25 פותחת באותה
נוסחה. כשם שהיחידה הקודמת מסופר על הדד ומרידתו בדרך ספרותית של הבטה לאחור, כך
בדרך ספרותית זו מסופר על רזון בן אלידע המורד בשלמה.
- קרא בשמ"ב ח' 3 -6, פרק י' 17 -19 ודברי הימים א י"ח 3- 6 ופרק י"ט 18 -19. כתוב את כל פרטי התוכן הקשורים לרזון
בן אלידע.
רזון בן אלידע היה
מעבדי מלך צובא ,שהיה מלך ריבון על ממלכה גדולה, והיו כנועים לו כל המלכים
הארמיים, שנקראו עבדי הדדעזר (שמ"ב י' 19 ). לאחר שהביב דוד את צבאות הדדעזר
והמלכים הכפופים לו ביטל דוד את עצמאותן של הממלכות הארמיות והשליט בהן את נציביו.
רזון ברח מאת ההדעזר ונעשה שר גדוד.
ההתקוממות של רזון
בן אלידע בארם דמשק לא עוררה שום תגובה מצדו של שלמה וזהו ההבדל העצום בינו לבין
דוד מבחינת היוזמה הצבאית. אובדנה של דמשק לישראל הייתה פגיעה חמורה לא רק במלכות
שלמה אלא בישראל כולה בדורות שלאחר מכן ואין הכתוב מסביר מדוע לא הכיר בכך שלמה החכם.
מרידתו של רזון בן
אלידע במלכות שלמה והצלחתו לנתק את ארם מעול מלכות שלמה, גרמו לאבדן הכנסות לחצר
המלוכה הישראלי, החלישות את הממלכה הישראלית מבחינה כלכלית ובטחונית, ועוררו מחאות
וזעם בישראל כלפי מלכות שלמה. לפיכך יש לראות בהצלחתו של רזון בן אלידע לנתק את ארם
מעול מלכות ישראל ולאיים על ביטחונה, כאחד הגורמים לפילוג הממלכה לאחר מות שלמה.
- מהי המטרה של העורך המקראי לפתוח
באותו הנוסח בכל אחת מהמרידות בשלמה, ומהי מטרת הסיפורים השונים על המרידות
השונות בשלמה?
בניגוד ליחידות
הקודמות, שבהן המורדים במלכות שלמה הם מחוץ למדינה הישראלית, מסופר ביחידה על
ירבעם בן נבט משבט אפרים המורד במלכות שלמה מתוך המדינה הישראלית.
